פסק-דין בתיק עמ"נ 16630-11-09

ערעור על החלטת ועדת ערר לענייני ארנונה כללית פתח תקווה (להלן:" ועדת ערר") מיום 10.9.2009 שדחתה את הערר שהגיש המערער בגין חיוב בארנונה של שטחים המצויים בנכס בבעלותו ברח' גליס 9, פתח-תקווה (להלן:" הנכס").

עיקרי העובדות

המערער הינו הבעלים של הנכס.

עד שנת 2006 חויב הנכס על ידי המשיבה 1-עיריית פתח תקווה (להלן:" העירייה") בחשבון ארנונה 14000900070 בשטח של 8,838 מ"ר בסיווג "משרדים" (סוג 351 לצו הארנונה של העירייה).

במהלך שנת 2005 ערכה העירייה סקר מדידות ובדיקת שימושים לנכסים ברחבי העיר. לאור תוצאות הסקר שלחה העירייה למערער במהלך חודש מרץ 2006 דרישה לתשלום הפרשי ארנונה רטרואקטיבית מתחילת שנת 2005 בגין הפרש שטחים כמפורט: בחשבון ארנונה שמספרו 1400090070 חויב שטח של 11,539 מ"ר (במקום 8,838 מ"ר בעבר) בסיווג "משרדים" (סוג 351 לצו הארנונה של העירייה) וכן נוסף חשבון ארנונה שמספרו 14000900180 שחויב בשטח של 126 מ"ר בסיווג "סככה צמודה לעסק" (סוג 61 לצו הארנונה של העירייה). לדרישת התשלום צורף מכתב מאת מנהל הכספים-אגף השומה בעירייה לפיו לאחרונה ביצעה העירייה סקר נכסים בעיר ובהתאם הוצאו דרישות התשלום (נספח ב' לערעור).

ביום 15.1.06 פנה המערער במכתב לעירייה בבקשה להמציא לו את החומר הרלוונטי שהביא לשינוי האמור בחיוב הארנונה לרבות מדידה מעודכנת. לטענתו לדרישת התשלום לא צורפה כל מדידה שנערכה במקום המסבירה את תיקון השומה הרטרואקטיבי כאשר בפועל לא נעשה כל שינוי בשטחי הנכס.

בתשובה לפניית המערער השיבה העירייה כי " ערכה בנכס שבנדון סקר מדידות ובדיקות שימושים באמצעות מודדים מוסמכים ומכשירי מדידה מדוייקים ואמינים. בעקבות הסקר למדה העירייה, כי הנכסים אינם מחויבים בהתאם לדין והתאימה את חיובי הארנונה של החברה בהתאם להודעת החיוב שנשלחה". לתשובתה צירפה העירייה את תשריטי המדידה כפי שנערכו ע"י מודדי העירייה (נספחים ג' לערעור).

ביום 22.3.06 הגיש המערער השגה ובה נטענו מספר טענות לרבות הטענות  כי תשריטי העירייה כפי שנשלחו למערער מעידים על שטח של 9,304 מ"ר בלבד וכי תשריטים אלה לא היו חתומים על ידי מודד מוסמך. כמו כן נטען כי מדובר בהפרת הסכם עם המערער, בשינוי מדיניות חישוב ובחיוב רטרואקטיבי אסורים ונעדרי סמכות. לטענת המערער מדובר בהוספת שטחים שאינם ברי חיוב (נספח ד' לערעור).

בתשובה להשגה מיום 18.6.06 טען המשיב 2-מנהל הארנונה כי השינוי בוצע בעקבות " מדידות ובדיקת שימושים בנכסים נשוא ההשגה" שנעשו כחלק מ" סקר המבוצע בכל הנכסים שבעיר... לאחר המדידה והבדיקה שנעשו בנכסי מרשתך התחוור לעירייה, כי יש לבצע התאמה של חיוב הארנונה למצב הדברים בפועל...אין בהתאמת החיוב בארנונה למצב הדברים בפועל כדי להוות שינוי במדיניות. כל שעסקינן הוא במילוי חובת העירייה לגבות מס אמת...בענייננו אין עסקינן בהחלה רטרואקטיבית של חיוב לשנות מס קודמות, אלא בתיקון השומה במהלך שנת המס או בסמוך לאחר מכן...יודגש בהקשר זה, כי מדיניות החיוב בה נוקטת העירייה נועדה ליצור שוויון ואחידות בין הנישומים..אשר על כן נדחית בזה ההשגה מטעם מרשתך" (נספח ה' לערעור). 

על תשובה זו להשגה הגיש המערער ערר לוועדת הערר. בערר חזר המערער על טענותיו כפי שהועלו באופן מפורט בהשגתו. הערר נדחה על ידי וועדת הערר (נספחים ו',ז' לערעור).

משחויב המערער על תוספת השטחים בהתאם להודעת תיקון השומה גם בשנת 2007, הגיש השגה נוספת לשנת 2007 שנדחתה, ובעקבותיה ערר לוועדת הערר ובו חזר על טענותיו כאמור (נספחים ח'1-ח'4 לערעור).

ביום 16.2.09 התקיים דיון בפני ועדת הערר במסגרתו נשמעו טענות הצדדים ובסיומו נקבע כי הצדדים יערכו סיור משותף בנכס (נספח ט' לערעור).

ביום 8.3.09 נערך סיור בנכס ונרשם פרוטוקול (נספח י' לערעור).

בתום הסיור ביקש המערער לסכם טענותיו בכתב והוועדה נעתרה לבקשתו (נספח יא' לערעור).

ביום 10.9.2009 ניתנה החלטת ועדת הערר שדחתה את הערר, היא נשוא ערעור זה שלפני.

החלטת ועדת הערר (נספח א' לערעור)

לעניין טענת המערער בדבר חיוב רטרואקטיבי אסור השיבה וועדת הערר כי:" הוועדה אינה רואה במתן הודעות שומה במהלך שנת כספים משום חיוב רטרואקטיבי אסור. מקובלת עלינו טענת המשיב על פיה דרישת תשלום הארנונה נשוא הערר אינה רטרואקטיבית אלא היא תיקון שומה במהלך שנת מס". המשיב הודיע לתושבי העיר עם משלוח ההודעות בתחילת כל שנה, כי מדובר במקדמה העשויה להשתנות עם קבלת ממצאי הסקר. " רשות מקומית רשאית ואף חייבת לשנות את אופן חיובו של נכס בארנונה כאשר הסתבר לה, כי נפלה טעות בהטלת הארנונה וכי אופן החיוב בשנה החולפת אינו תואם את הדין, דהיינו את אופן סיווג הנכס על פי השימוש שנעשה בו".

לעניין טענת המערער לעניין שינוי אסור במדיניות החיוב ולעניין הבטחה שלטונית שהופרה, השיבה וועדת הערר כי " אינה רואה בהגדלת החיוב משטח של 8,838 מ"ר לשטח של 11,539 מ"ר משום שינוי במדיניות החיוב האסור על הרשויות המקומיות על פי דיני ההקפאה. שינוי מדיניות הינו שינוי "רוחבי", דהיינו שינוי של תפיסה החל לגבי כלל הנכסים בעיר. נכס העוררת הינו ייחודי במבנהו, קרי רצפת מתכת בין קומות הבטון של המבנה. המשיב ביצע בדיקה נוספת של המבנה ומצא, כי שטח רצפות המתכת אינו מחויב שעה שעל פי צו הארנונה יש לחייב בגינו, על כן שלח הודעת שומה מתוקנת. כאמור, רשאית רשות מקומית לבדוק מדי שנה את הנכסים שבתחומה ולסווגם נכונה...ובכלל זה לתקן טעויות שנפלו בחיובים בשנים קודמות...משסבר המשיב, כי רצפת המתכת כמוה כרצפת בטון וככל קומה, היה עליו כפי שאכן פעל, לתקן את הודעת השומה על פי הצו המחייב חיוב בארנונה בגין כל שטחי הרצפות הקיימות". עוד הוסיפה וועדת הערר כי משסיירה בנכס מצאה כי " משביקשנו להגיע אל כל אחת מרצפות המתכת, הגענו אליה דרך מעלית" בדיוק כפי שמגיעים לכל קומת בטון רגילה בנכס ולפיכך " לא מצאנו כל הבדל למעט החומר ממנו בנויה הרצפה-בטון בקומות  הרגילות ומתכת בקומות נשוא הערר". לפיכך מדובר בשטחים ברי חיוב, קבעה וועדת הערר ודחתה את הערר בשלמותו.

טענות הצדדים